החלטה בתיק ת"א 4598-12-09

            מבוא

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי עת'אמלה ניהאיה ואח' (להלן: "התובעות") לתיקון כתב התביעה. במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה נטען, כי לאחר קבלת חוות דעתו המשלימה של ד"ר הורנשטיין, מומחה התובעות, עלה כי "יש צורך לחדד את כתב התביעה במס' נושאים וזאת על מנת ליתן הבהרות נוספות הן לטענת הרשלנות המועלית כנגד הנתבעים והן לטענות המועלות ע"י הנתבעים כלפי התובעים".

            כן נטען בבקשה, כי "לאור הזמן שחלף ממועד הגשת כתב התביעה המקורי ועד למועד הגשת בקשה זו עולה הצורך לתקן את הסכום הנקוב בהפסדי שכרה של התובעת מס' 1 בפרק 'הנזק המיוחד' כך שיתאים ליום הגשת כתב התביעה המתוקן".

2.         בסעיף 5 לכתב התביעה המקורי פירטו התובעות את התשתית העובדתית כדלקמן:

"א.    בתחילת שנת 1984 בהיותה בת 42 לערך, הרתה היולדת לבעלה ז"ל, ובמהלך תקופת ההיריון הייתה בטיפול, בהשגחה ובמעקב רפואי וטיפולי בתחנת טיפת חלב מטעם הנתבעת מס' 1 וביצעה בדיקות אליהן הופנתה במהלך הריונה במרפאת קופ"ח ובבי"ח העמק מטעם הנתבעת מס' 2.

ב.      בביקורה הראשון בתחנת טיפת חלב הופנתה היולדת לביצוע בדיקת מי שפיר אך סירבה לבצעה.

ג.       לאחר שצוות התחנה הסביר ליולדת על חשיבות הבדיקות הגנטיות באיתור מומים מולדים, ובמיוחד לאור גילה המבוגר, הבינה היולדת את חשיבות הבדיקות הציטוגנטיות והסכימה לבצען, ובעקבות כך נשלחה בצירוף מכתב לבי"ח העמק בעפולה לביצוע בדיקה.

         כאן המקום לציין כי העתק מהמכתב לא נמצא בתיק טיפת חלב וכי לא ניתן לדעת מה היה תוכנו!!!

ד.      בביקורה הבא של היולדת בטיפת חלב נרשם כי האישה אכן ביקרה בבי"ח העמק וכי יש לדאוג לקבלת תשובה על תוצאות הבדיקה מבי"ח, ואולם במשך כל ביקוריה הנוספים בטיפת חלב לא בוצע כל מעקב אחר תוצאות הבדיקה.

ה.      כבר עתה יודגש, כי בבירור שנערך בבי"ח העמק לא אותר כל חומר רפואי ע"ש היולדת משנת 1984 וכן לא אותר כל חומר רפואי שהוא, לרבות חומר הנוגע למעקב ההיריון הנ"ל, בקופ"ח לשנת 1984.

         מצ"ב אישור על אי מציאת חומר רפואי כנספח 'ב'.

ו.       בתאריך 5/12/84 נולדה התובעת בבי"ח המשפחה הקדושה בנצרת, כאשר לאחר לידתה אובחנה כסובלת מתסמונת דאון".

3.         התובעות פירטו בסעיף 5 לכתב התביעה המקורי את פרטי הרשלנות המיוחסים למדינת ישראל (להלן: "הנתבעת 1") ולשירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת 2"). בין היתר נטען על ידן, כדלקמן:

"א.    התובעות תטענה כי מעקב ההיריון שבוצע לתובעת מס' 2 היה לקוי ביותר, וכי נזקיה החמורים של התובעת, נגרמו בשל העובדה כי מעקב ההיריון אשר נעשה לאם על ידי הנתבעות ו/או מי מעובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או פועליהם ו/או עושי דבריהם, היה רשלני, כושל, רצוף טעויות, לא מקובל על פי הקריטריונים הרפואיים המקובלים וההתוויות הקיימות למעקב הריון בכלל והריון בסיכון גבוה בפרט, ובניגוד לכל הסביר והמקובל בנסיבות.

ב.      התובעות תטענה כי צוות טיפת חלב התעלם התעלמות מוחלטת מתוצאות הבדיקה שבוצעה ליולדת בבי"ח העמק, ואף לא טרח לברר את תוצאות הבדיקה ולא וידא האם אכן בוצעה ליולדת הבדיקה כפי שהיא הופנתה על ידם.

ג.       התובעות תטענה כי צוות טיפת חלב סטה מן הסטנדרט הרפואי המקובל ומהוראות משרד הבריאות, בכך שלא הפנה את היולדת לביצוע הבדיקות הגנטיות המתחייבות מגילה המבוגר ושלהן אף נתנה היולדת את הסכמתה לאחר שהוסבר לה בדבר חשיבותן ו/או לא וידא האם אכן בוצעה ליולדת הבדיקה ו/או הבדיקות אליהן הופנתה ומה הייתה תוצאת הבדיקה שאותה נשלחה היולדת לבצע בבי"ח העמק, וזאת חרף ידיעתו כי לאור גילה של היולדת היא נמצאת בהריון בסיכון גבוה וכי רק בדיקת מי שפיר יכולה לאבחן בוודאות האם העובד לוקה בתסמונת דאון אם לאו.

         לעניין זה ייטען, כי אי ביצוע המעקב אחר תוצאת הבדיקה חמור עוד יותר זאת בשל העובדה כי צוות התחנה ידע מהם הסיכונים הכרוכים בהריון בגילה המתקדם של היולדת, ואף שכנע את היולדת לעבוד בדיקות ציטוגנטיות.

ד.      התובעות תטענה, כי חרף הסכמתה של היולדת לבצע את הבדיקות שנדרשו ממנה לא בוצעו לה הבדיקות הנדרשות ו/או היא לא הופנתה לביצוע הבדיקות הדרושות, לרבות בדיקת מי השפיר, אשר הייתה מאבחנת בוודאות מוחלטת את כי העובר לוקה בתסמונת דאון, ואו אז הייתה היולדת מחליטה על הפסקת הריון ומונעת את לידתה של התובעת.

ה.      התובעות תטענה כי הנתבעות ו/או מי מהן ו/או מי מעובדיהן ו/או שלוחיהן ו/או פועליהן ו/או עושי דברה כולם או מקצתם ו/או מי מהם לא הפנו את היולדת לביצוע הבדיקות הדרושות לאבחון מחלתה של התובעת ושלהן נתנה היולדת את הסכמתה ו/או לא ביצעו את הבדיקות אליהן הופנתה היולדת לבי"ח העמק ולהן אף נתנה את הסכמתה ו/או לא עקבו ו/או לא יידעו את היולדת בדבר תוצאות הבדיקה שבוצעה לה בבי"ח העמק-ובכך הפרו את חובת הגילוי שלהם כרופאים כלפי התובעת מס' 2 ופגעו גם בזכותה לאוטונומיה על גופה.